Peace - שלום

Hello, I'm here to speak to you about… Peace.

Not peace between people, and neither among countries, but with the only person we have no choice but to live with until the end of our lives, the same person who is sitting in you chair. Look down for a moment, recognize the feet? The hands? Yes yes, with yourselves.

My biggest dream since I can remember myself was to live in peace with myself. To know him wide and open and to know even better to pass it on so other people could also live in peace and harmony with themselves, to live in a real true peace with all those parts in ourselves that we've not yet come to accept. It is not an obligation to accept them; it is also not an obligation to understand and to agree with them. Most chances you will not know, understand and accept all the different parts in you until the end of your lives. Does it mean we cannot live in peace with them? Does it mean that we cannot just accept that they are there and that they are not going anywhere even though we so don't agree with them? Even though we so don't desire their company? Think about it for a moment with yourselves, if you didn't have the option in any way to change those parts in you you don't agree, understand or accept with, wouldn't you want any way to live your lives in peace? Relaxed? Peacefull? Why, isn't that what we all want? So let me put it on the table for you – even if you'll work on yourselves all your lives, go through workshops, learn, study, know more or less, or just live your lives and learn from experience, even if you will work on it day and night, every free moment you have (give or take) and put it in front of you as a goal, even if you'll live all your lives like this, you'll never, absolutely never, know and learn to understand every little bit within you. Does that mean you cannot live in peace with yourselves?


שלום, אני פה לדבר איתכם על... שלום.

לא שלום בין אנשים, וגם לא בין מדינות, אלא שלום עם האדם היחידי שאין לנו ברירה אלא לחיות איתו עד סוף ימינו, אותו בן אדם אשר יושב כרגע בכיסא שלכם, תסתכלו לרגע למטה, מזהים את הרגליים? את הידיים? כן כן, איתכם.

חלום חיי מאז ומתמיד היה לחיות בשלום עם עצמי. לדעת אותו לעומק ולרוחב ולדעת יותר מכל להעביר אותו הלאה כדי שגם אחרים יוכלו לחיות בשקט ובשלווה עם עצמם, לחיות בשלום אמיתי ושלם עם כל אותם חלקים בעצמנו אשר עדיין לא מצאנו את הדרך לקבלם. זו לא חובה לקבל אותם, זו גם לא חובה להבין אותם ולהסכים איתם. רוב הסיכויים גם שלא תדעו, תבינו ותקבלו את כל החלקים שבכם עד סוף חייכם. האם זה אומר שאי אפשר לחיות בשלום איתם? האם זה אומר שאי אפשר פשוט לקבל את זה שהם שם ושהם לא הולכים לשום מקום למרות שאנחנו כל כך לא מסכימים איתם? למרות שאנחנו כל כך לא רוצים בחברתם? תחשבו על זה לרגע עם עצמכם, אם לא הייתה לכם האפשרות בשום אופן לשנות את כל החלקים בכם שאתם לא מסכימים, מבינים או מקבלים אותם, האם לא הייתם רוצים בכל זאת לחיות את חייכם בשלום? בשקט? בשלווה? הרי מה אנחנו בסך הכול רוצים? אז בואו ואני אשים לכם את זה על השולחן – גם אם תעבדו על עצמכם כל חייכם, תעברו סדנאות, תלמדו, תחקרו, תדעו יותר או פחות, או סתם תחיו את חייכם ותלמדו לפי הניסיון, גם אם תעבדו על זה יומם וליל, כל רגע פנוי(יותר או פחות), תשימו לפניכם את זה כמטרה, גם אם תחיו כך כל חייכם, לעולם, פשוט לעולם, לא תדעו ותלמדו להבין כל חלק וחלק שבכם. האם זה אומר שאי אפשר לחיות בשלום עם עצמכם?